סמ"ר שיראל חיים פור ז"ל
"כל יום שעובר לא חוזר"
בת 20 בנופלה, בתם של צמרת ואליעזר, אחות לשלושה
גדלה בראשון לציון, נערה חכמה, ערכית ומלאת שמחת חיים, שהאירה כל מקום בנוכחותה. הצטיינה בלימודיה, שאפה למצוינות והייתה עבור סביבתה מקור השראה, אוזן קשבת וחברה אמיתית. סמב״צית מצטיינת במוצב נחל עוז, שהפכה לעוגן מקצועי ולב פועם של החמ״ל
בשבעה באוקטובר, בזמן מתקפת הטרור, רצה לחמ״ל ללא היסוס ותפסה פיקוד. בקור רוח ובאחריות הכווינה כוחות, הרגיעה את חברותיה והמשיכה לפעול תחת אש כבדה. גם כשהייתה לה אפשרות להימלט, בחרה להישאר ולבצע את תפקידה עד הרגע האחרון
בגבורה ובמסירות הצילה חיי רבים ונפלה בקרב
לנצח צהוב שחור
ערב יום כיפור. נכנסתי לחמל בשעות הצהריים כששיראל הייתה אמורה להיות ואושר הייתה שם. הפותעתי ושאלתי אותה מה קרה שהיא במשמרת ולא שיראל? אמרת לי שהיא כבר שבוע שלם מושכת עוד איזה 5 שעות במשמרת שלה בגלל אירועים ותמיד מגיעה בזמן להחליף, ועד שהיא נתנה צאנס להחזיר לה ובמקום לכוון שעון ביקשה שאושר תעיר אותה. שיראל הגיעה אחרי חצי שעה בערך והתעצבנה על אושר שלא העירה אותה. כשאושר הלכה לרגע שאלתי את שיראל למה התעצבנה עליה, כי אושר סהכ נתנה לה לישון. היא ענתה לי שהיא הייתה ערה כל הלילה וזה שהיא משכה עוד זמן במשמרת שלה לא אומר שהיא צריכה לאחר כי אושר צריכה ללכת לישון. כזאת הייתה שיראל. תמיד שמה את עצמה אחרונה.
מתגעגע אלייך יותר ממה שמילים יכולות לתאר❤️🩹🦅
יהי זכרך ברוך
ילדה יפה ומיוחדת
זיכרך לא ימוש מאיתנו
זיכרך לא ימוש מאיתנו היי שלום חיילת למופת
ילדה מהממת יהי זכרה ברוך
מתגעגעת ללכת איתך למשחקים , את חסרה לי האווירה במשחקים לא אותו דבר בלעדייך שום דבר לא אותו דבר בלעדייך .
לנצח בליבי אחותי שלי