עמית כהן ז"ל
בן 25 בהירצחו, בנם של אורלי ויוסי, נולד וגדל בירושלים.
היה צעיר רגיש ובעל לב רחב, עם אינטליגנציה רגשית גבוהה ואהבת אדם גדולה. חבר נאמן שתמיד שם לב לאחר, דאג, הקשיב והיה שם עבור כל מי שהיה צריך. אדם שמח ואופטימי, שהאמין שהכול יהיה בסדר והפיץ סביבו חום, אהבה ושמחת חיים.
שירת כחובש קרבי בחיל השריון ולאחר שחרורו עבד והתקדם, תוך שאיפה לבנות את עתידו ולהגשים את חלומותיו. היה אדם של משפחה, זוגיות וחברים, שתמיד הוביל, יזם וחיבר בין אנשים.
בשבעה באוקטובר, שמחת תורה, הגיע לפסטיבל הנובה עם בת זוגו וחבריהם. במהלך המתקפה ניסה להימלט, אך נרצח במיגונית בקיבוץ רעים כשהוא מסוכך בגופו על יקיריו.
לנצח צהוב שחור
עמית אהב את ביתר והיה הולך לכל משחק ומעודד מהנשמה,החלום שלי לראות את ביתר מביאה אליפות לזכר הקדושים שלנו שנקטפו מחיינו ויהיו בליבנו לעולמים
עמיתוש אהוב שלנו ,ילד חרוץ נלחמת להצליח בכול אשר על ליבך. רק במותך גילנו כמה היית אהוב על הסובבים אותך היום יום הזיכרון אבל אנחנו לא צריכים יום בכדי לזכור אותך אתה בליבנו לעד. אוהבים אותך ומתגעגעים.
עמית בן אהוב , ילד מיוחד ילד אהוב
אני כותב באתר זכרון של בית״ ר ירושלים
אני יוסי הייתי 1 האוהדים השרופים. אימון לא הייתי מחמיץ . לקחתי אותך וכל המשפחה ולימדתי אותכם לאהוב רק את בית״ ר