האושפיזין השני: שאול מזרחי, קפטן מיתולוגי ולב בית"רי

יש אנשים שמשנים מומנטום של מועדון, שמטביעים בו חותם שנשאר מהדהד גם עשרות שנים לאחר מכן. עוד לפני ימי הזוהר והאליפויות, נבנה משהו שורשי במועדון, ואחד מהיוצרים שלו היה ללא ספק, שאול מזרחי.

לא רבים נקראו מלכים בבית"ר ירושלים, אבל אחד כזה היה אחד ומיוחד. הבלם המיתולוגי, ששיחק בקבוצה מ-1954 ועד ל-1970. רשם כ-304 הופעות במדי המועדון, ופספס משחקים לעיתים נדירות מאוד. הספרה על הגב שלו היתה 5, והוא היה חכם, תמיד ראה כמה צעדים קדימה, ושימש דוגמה לכל מי שהסתובב סביב המועדון.

את תחילת הקריירה שלו הוא עוד שיחק בעמדת הקיצוני הימני, אבל כאשר הוסב לתפקיד הבלם, החל להראות את כוחו האמיתי. בנוסף לכל זה, הוא היה נחשב לאיום התקפי על השער של היריבה, ו-40 פעם במהלך הקריירה מצא את הרשת עבור המועדון.

על המגרש, הוא היה משאיר אבק לשחקני ההתקפה, ונחשב למנהיג וסמל. שאול "המלך" מזרחי היה הדמות שכולם העריצו, ורצו להיות כמוהו. והוא מבחינתו, קיבל על עצמו את תפקיד המנהיג באהבה.

ואיך הכל התחיל? כמו שאנחנו אוהבים – בשכונה. חברו של שאול, עזרא מזרחי, היה חלק מקבוצת בית"ר "יהודה" הצעירה, ומשם, לאחר הכישרון הגדול שלו, הדרך לקבוצת הבוגרים של בית"ר ירושלים היתה קצרה.

כבר במשחקו הראשון בקבוצה, מול שמשון תל אביב, בעונת 54/55, הוא החל למשוך תשומת לב, כשכבש צמד כבר במשחקו הראשון. אבל למרות שהקבוצה ירדה ליגה באותה עונה, הוא המשיך איתה לאורך כל הדרך, העונה השלישית היתה המשמעותית. בעונת 57/58 הגיע החלק המשמעותי בקריירה של מזרחי. מאמן הקבוצה החליט לשנות לו את תפקודו, ולהעביר אותו דווקא אל מרכז ההגנה. משם, הקריירה של מזרחי נסקה ולא עצרה.

מזרחי הפך להיות מחוזר והיה אחד השחקנים הטובים בארץ באותה התקופה, בוודאי בעמדת הבלם. התפיסה שלו היתה שווה לתפיסת העולם של אוהדי בית"ר מאז ומתמיד – הגנה זה יפה, אבל שערים זה עוד יותר יפה. בגלל עברו כשחקן התקפה, הוא גם עלה יחסית הרבה למעלה, ומצא את הרשת כ-40 פעמים לאורך הקריירה. לאחר שפרש מכדורגל, ולאחר שבילה כ-15 עונות בשורות בית"ר, החליט לתרום מהידע העצום שלו לדור הצעיר, ופנה לאמן במחלקת הנוער שלנו. הוא נפטר בגיל 81.