סיפורי אלף סערה וסערה: אתם כתבתם, אנחנו בחרנו

לפני מעט יותר משבוע, יום אחרי משחק סוער במיוחד מול הפועל רעננה (ותודה לפרדי וגדי שהפכו אותו גם לערב משמח במיוחד בטדי) ביקשנו מכם לכתוב לנו את סיפורי הסערה הכי מטורפים, קיצוניים ומעניינים שלכם מטדי. בעיקרון – כמה רחוק הלכתם כדי להגיע לטדי. לא שהיה לנו ספק אבל "הוצפנו" בסיפורים, האנקדוטות והמקרים שלכם. ועכשיו – הגיע הזמן שתצביעו על ארבעת הסיפורים הטובים ביותר, הזוכה יקבל מאיתנו זוג כרטיסים לטדי. קבלו אותם:

אביאל משה דוד כתב לנו את המקרה הבא:

יום המשחק. עפולה. התעוררתי ב-05:00 בבוקר. אחרי חצי שעה כבר יצאתי לעבודה (אני עובד באזור השרון). 11.5 שעות לאחר מכן סיימתי ויצאתי לטדי, לבד לגמרי. בשעה 6 בערב, 15 דקות תמימות אחרי שהגעתי לחנייה אני פותח את החלון ושומע מכה חזקה. החלון יצא מהתושבת רק מצד אחד ולא נסגר. נאלצתי לפרק את הדלת בשביל לסגור אותו.

בכניסה לטדי חיכו לי גשם ורוחות שדאגו שארגיש הכי "כיף" בדרך למשחק. בכל מקרה, כל הרכב מים אבל החלון סוף סוף נסגר. השעה כבר 20:00. הולך כמה דקות ומגיע לאזור הקופות ביציע המזרחי וקולט נער בכניסה שאין לו כסף לכרטיס. אני מרים ידיים לשמיים ולוחש "תודה רבה על המצווה". הנער המדובר – ביציע.

20:30, בתוך האיצטדיון, השרירים תפוסים. הבגדים רטובים. אבל הנשמה בוערת. הגיעה הדקה 82 וחצי, החלטתי לצאת לכיוון הרכב. לא יכול להחזיק בקור הזה. מסיים לרדת במדרגות. גולללללללללל. פיספסתי!!!

בסביבות 23:30 אני מגיע לואדי ערה ומגלה שהכל מוצף ואי אפשר לעבור. אחרי חצות.. בבית.. אבל לא מצטער לרגע.

בית"ר עד המוות!!!

הסיפור של יעקב ליפשיץ:

ה-1 בספטמבר, יש בר מצווה לבן הדוד שלי. אבל מה? בית״ר שלנו משחקת באותו תאריך נגד הפועל רעננה באיצטדיון המושבה. מחליט להגיע למשחק בכל זאת.

אני נכנס לתוך היציע שמאוכלס בצבא צהוב-שחור ותוך כמה דקות הלחות הנוראית של פתח תקווה מתחילה לתת את אותותיה. מוריד מיד את את החולצה ומצטער שאסור להוריד גם את המכנס. המשחק נגמר בהפסד. חוזר הביתה, מזיע ועצבני על אסף צור.

כמעט 4 חודשים אחרי אותו משחק, שוב בית״ר-הפועל רעננה. סבא מתקשר לוודא בצהריים שאני מגיע להדלקת נר המסורתית. ״מצטער סבא קבעתי תוכניות״. כי ״מצטער סבא, קבעתי עם החברים לקפוץ, לשיר ולהירטב עד שד עצמותיי בשביל בית״ר״ היה ארוך מידי. חוזר הביתה רטוב, משתעל, טיפה חולה אבל עם חיוך ענק על הפנים (בית״ר ניצחה).

נגד רעננה השנה הוכחתי פעמיים שהשיר ״גם בקור מקפיא או במדבר לוהט״ אינו מס שפתיים עבורי אלא דרך חיים.

יאללה בית״ר!!

גולן צ׳ונה כתב:

הגעתי מטבריה. שני הילדים שלי איתי, כל אחד 2 זוגות מכנסיים, 3 חולצות, מעיל טוב. כשהגענו לירושלים, לאיצטדיון טדי הרגשנו את הקור באמת. החלטנו לרכוש צעיפים, כובעים ומטריות מהחנות הרשמית. ללא ספק משהו טוב קורה אצלנו וכמובן שנהננו מהעידוד של הקהל המדהים. זה ללא ספק חימם אותנו יותר מהכל 🏆

אלדר כהן עם הסיפור הבא:

הילדים שלי מ-14:00 מוכנים, יצאנו מב"ש ב-17:00. גשם מטורף ופקקים כל הדרך.
מגיעים ב-20:05 לאיצטדיון, נרטבנו כל המחצית הראשונה בגשם אבל לא זזנו מהמקום שלנו. קופאים במחצית השנייה, אבל השמחה שלהם שווה את כל זה.
#גםבקורמקפיא 💛🖤