איזו מין שלוה: הטורניר הקסום של בית"ר בבית וגן

12 יולי 2021
  • שיתוף בטוויטר
  • שיתוף בוואטסאפ
  • שיתוף בפייסבוק
בית"ר "גשם" ירושלים בשיתוף עמותת שלוה המדהימה, יזמו טורניר נפלא, שבסופו אף עין לא נשארה יבשה: "לראות אותם קופצים ככה שווה הכל". היכנסו לכתבה קצת שונה ותבינו את הקסם. בשיתוף בנק "יהב"
כותב: מערכת האתר

"כל כך רציתי לראות אותם מניפים גביע בבית וגן", כך, בחיוך ובאושר,  סיכם רן אביוף, מאמן קבוצת "שלוה", אשר פועלת תחת החוג של בית"ר "גשם" ירושלים, את היום המדהים שעברו הילדים וכל המלווים של הקבוצה הנפלאה שלנו. כחלק מפרויקט משותף שמתהווה עם השנים, בסיועו של בנק "יהב", הגיעו שחקני הקבוצה ליום שיא במגרש האימונים בבית וגן, בו זכו לאירוח וביקור של מספר שחקנים מהקבוצה הבוגרת.

נערי "שלוה" מצאו את עצמם על הדשא הסינטטי, רצים בטירוף ובעיקר מאושרים מהאפשרות להגיע למקום שהם כל כך אוהבים. הקבוצה שלנו התמודדה מול שלוש קבוצות נוספות ובסופו של היום, הניפה את הגביע לאחר ניצחון מרגש, שלא השאיר עין אחת יבשה.

אבל רגע לפני שניגע בטורניר, תפסנו את המאמן רן, אשר סיפר לנו על התהליך והחוויה: "בתחילת השנה, שאמרו לי על פרויקט שלווה, ידעתי מה זה, אבל כשנכנסתי לשם, וראיתי מקום חם ואוהב, שתואם את הערכים של בית"ר ירושלים, ידעתי שהגעתי למקום הנכון".

המאמן סיפר קצת על השיגרה ואמר: "עשינו אימונים קשים, הילדים ידעו שהם באים ואין ויתורים, בתור מישהו שכבר עשה הכל בכדורגל, ונמצא כבר 23 שנה בתחום, גיליתי את התכונות הנפלאות שיש למקום הזה, והבנתי את זה בזמן קצר. היינו צריכים ללכת בין הטיפות, בין הסגרים, עם הגבלות הקורונה, ועדיין למרות הכל, זה נתן לי כל כך הרבה סיפוק. הילדים כל כך אמיתיים, זה מרגש מאוד. היה חשוב לי להביא אותם לטורניר כאן בבית שלנו וזה קסם לי מאוד".

בטורניר עצמו השתתפו ארבע קבוצות של שלווה, שהמדריכים הגיעו איתם, והיו על תקן המאמנים. כל הקבוצות זכו לשחק שני משחקים שלמים, כולל על מקומות 3-4 על מנת שכולם ישתתפו, כולל משחק על מקום שלישי-רביעי, ואז בגמר אנחנו מול קבוצה אחרת. בגמר ניצחנו וכל גול שהיה, הם חוגגים כמו גול בגמר גביע. כל כך רציתי שיניפו גביע בבית וגן.

הפרויקט יימשך גם אל תוך חודש אוגוסט, והשחקנים ממש לא מתכוונים לוותר עליו. החוג מתאפשר גם תודות לעזרה של בנק יהב, שהיו שותפים לדרך לכל האורך.

"הם התאמנו מאוד חזק כל השנה, וכאשר אתה רואה את הילד שהוא הקפטן מניף את הגביע, ורואה את השמחה ואיך הם קופצים איתו, זה ביתר ירושלים בעיניי, ברגע שהוא הרים את הגביע, כולם היו עם דמעות בעיניים. זה היה רגע נפלא".