הפציעות, האופטימיות ובית"ר מעל הכל: עידן ורד פותח את הלב

את מה שעבר על הקפטן שלנו במהלך התקופה האחרונה, כולם מכירים, אבל על הדרך הקשה שעשה, על רגעי השבירה ועל הרגעים שעזרו לו לחזור, הוא מספר באריכות בצורה נפלאה ומרגשת בפודקאסט של "הפודיום", אותו מנחה אורן יוסיפוביץ'. אתם מוזמנים להאזין ולהבין עד כמה הקפטן שלנו עבד קשה בצורה בלתי נתפסת ולא נתן לשום דבר לשבור אותו.

הנה חלק מהדברים שסיפר, וזהו רק קצה הקרחון:

"מתישהו ב-2018, פתאום, התחיל אצלי סימפטום של הקאות. יום כן, יום לא. מקיא, אוכל, מקיא. מסיים אימון, מקיא. אחרי שבועיים פתאום זה הפך לשגרה. מקיא, מקיא, מקיא. הלכתי לבית חולים. הם ראו שכל דבר שאני מכניס לפה, אני מקיא, ממים ועד אוכל. אשפזו אותי. הייתי שם במשך שבוע. עשו לי את כל הבדיקות שיש. מבטן, מעיים, מה שאתה לא רוצה. אכלתי דרך הווריד, ירדתי 12 קילו. בסוף השבוע הזה בא אליי הפרופסור ואמר לי:
1. אתה בן אדם בריא.
2. אתה עדיין מקיא.

לך הביתה, שנה תזונה, תראה מה קורה. עם הזמן זה יילך.

מצד אחד שמחתי, מצד שני בעיה – רק מקיא, 12 קילו למטה. חזרתי הביתה, ולאט לאט זה ירד – מ-15 הקאות ביום ל-6-7 ואז 2-3. ולהקיא זה נורא, כל פעם אותו חרא. שיניתי תזונה ואחרי חודש וחצי נהיה יותר טוב, חזרתי לאימונים וכל הזמן ברקע היה רחש שהיה לי איזה וירוס, חיידק, כל מני דברים כאלה. ובבית חולים לא גילו כלום, הכול תקין.

ואז במרץ 2019 אני מרגיש פתאום דקירות בכף הרגל. פציעה. ברמה שכל פס, כל ריצה – כמו סכין בכף הרגל. עשיתי צילום. סוג של גידול שפיר שבדיוק על העצם ובכל פעם שאתה דורך אתה מקבל זץ. בארץ כמובן שאין את זה לאף אחד. כולם אמרו שאין דברים כאלה, שקשה מאוד לחזור מזה. אני כבר התחלתי להיות בלחץ ופתאום באמצע הלילה התחלתי לקום ולחשוב ופעם אחת לפנות בוקר קמתי, זיעה קרה, התחלתי שוב להקיא. הקאתי שלושה-ארבעה ימים. ואז הבנתי שמה שקרה לי אז, שנה וחצי לפני כן, בעצם היה התקף חרדה.

וזה השלים לי פאזל, את כל הסיטואציה שאז הייתי בה. אז הייתי שחקן חופשי, לקראת ינואר, חוזה חדש ברקע, סירבתי להצעות, וכן חתמתי, לא חתמתי, הושיבו אותי ביציע, לחץ. והנה, אחרי שנה וחצי, עוד פעם במצב של סטרס ואני קם ומקבל שלושה התקפה חרדה קיצוניים שאני לא מאחל באמת לאף אחד. וכמובן שזה בא עם ההקאות. עשיתי אחד ועוד אחד הבנתי שאני בריא ומה שהיה אז זה התקפי חרדה, וגם עכשיו. הלכתי לפסיכולוג ספורט ומאז אני פיט והכל בסדר ואין לי אפילו בחילה. זה הכול היה הסטרס. קראתי וראיתי אצל ספורטאים בכירים בעולם (מסי, לברון, קווין לאב) וראיתי שזה יותר שכיח ממה שחושבים. זה עשה לי רק טוב.

את האמת, מאז שאני ילד כל דבר אני לוקח ללב. אם זה בחיים האישיים ובעיקר בספורט. בשגרה שלי. כל אימון, כל משחק, כל מצב. והפעם לחץ של פציעה. של אני בן 30. של כולם אומרים שזה קיצוני ושאני לא אחזור. קם כל בוקר ורק חושב איך אני שם את הרגל ושלא יכאב לי.

לפעמים נראה שהכל אצלנו ורוד – גולים, משחקים, אימונים, אבל יש עוד הרבה דברים שאנחנו לא חושפים. ואם עכשיו עזרתי לילד אחד, לספורטאי אחד – מה טוב".

להאזנה, ליחצו על הלינק, וקבלו שיעור לחיים.

להד סטארט של אורן יוסיפוביץ' על מנת שהפודקאסט ימשיך להתקיים .