עם הראש למעלה: בית״ר ירושלים חתמה עונה גדולה ב-1:1 מול הפועל תל אביב
לא תמיד עם ניצחון, לא תמיד עם סוף מהאגדות, אבל עם הרבה לב, הרבה אופי והרבה גאווה. הערב (שבת), במשחק האחרון של עונת 2025/26, בית״ר ירושלים נפרדה ב-1:1 מהפועל תל אביב בטדי, במשחק סוער, אמוציונלי ומלא אופי בדיוק כמו העונה כולה.
גם כשנותרו בעשרה שחקנים, גם כשהמאמן הורחק, גם כשנקלעו לפיגור בדקות הסיום – בית״ר לא ויתרה. אורי דהן מצא את השוויון רגע לפני הסיום, ובצורה כמעט סימבולית חתם עונה של קבוצה שלא הפסיקה להילחם עד השנייה האחרונה.
מחצית ראשונה: הרבה אמוציות, קצב גבוה ומאבק על כל כדור
המשחק נפתח בקצב טוב, עם הרבה אנרגיות מצד שתי הקבוצות. כבר בדקה ה-19 טימוטי מוזי סיפק את ההזדמנות הגדולה הראשונה, כשדהר קדימה בהתקפת מעבר ושלח בעיטה אדירה שנעצרה רק במשקוף.
בהמשך בית״ר ניסתה ליזום, אך המשחק הפך אגרסיבי מאוד. בדקה ה-35 הגיע רגע משמעותי, כשבריאן קרבאלי הורחק בצהוב שני והותיר את בית״ר בעשרה שחקנים. מיד לאחר מכן גם ברק יצחקי הורחק מהקווים.
למרות החיסרון המספרי והבלגן שהתפתח על כר הדשא, בית״ר ירדה להפסקה כשהיא עדיין במשחק, עם הרבה נחישות והרבה אמונה.
מחצית שנייה: גם בעשרה שחקנים, בית״ר לא נשברה
המחצית השנייה נפתחה עם לחץ של הפועל תל אביב, אך מיגל סילבה היה שם עם הצלה נהדרת מול עמרי אלטמן.
בית״ר המשיכה להילחם עם כל מה שיש. שחקני הספסל נכנסו, הכניסו אנרגיה חדשה, והקבוצה נשארה מחויבת למרות הנחיתות המספרית.
בדקה ה-85 הגיע הרגע שנראה היה שיכריע את הערב, כשעמרי אלטמן כבש מהנקודה הלבנה והעלה את האורחים ליתרון.
אבל אם העונה הזאת לימדה משהו על בית״ר ירושלים זה שלא מספידים אותה מוקדם.
בדקה ה-90, גריגורי מורוזוב ניסה את מזלו, הכדור פגע באורי דהן ונכנס פנימה. 1:1. שוויון של אופי. שוויון של קבוצה שלא מוותרת.
סיכום: לא סוף של חלום, התחלה של אמונה
העונה הזאת לא הסתיימה עם צלחת אליפות, וזה כואב. כי כשמגיעים כל כך קרוב, טבעי לרצות לגעת.
אבל לצד האכזבה, יש כאן הרבה מאוד גאווה.
בית״ר ירושלים של העונה הזו החזירה לקהל שלה משהו גדול יותר מטבלה – היא החזירה אמונה. היא החזירה התרגשות. היא החזירה את התחושה שבית״ר שוב שייכת לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי.
היו מהפכים, היו לילות גדולים, היו רגעים של טירוף, היו אכזבות – אבל מעל הכול הייתה קבוצה עם לב.
הקהל היה שם בכל מקום. בטדי, בחוץ, ברגעים הגדולים וגם בפחות פשוטים. והשחקנים החזירו עם עונה שאפשר להסתכל עליה בגאווה



