״הירושלמי״

״הירושלמי״

כתב: bfc_editor


אם נשפוט לפי כמות השערים והבישולים שלו לאורך הקריירה, נוכל להגיד בוודאות שהוא היה קשר התקפי או חלוץ מטרה. אך למעשה מדובר בשחקן ההגנה הפורה והאיכותי ביותר שידע המועדון והכדורגל הישראלי בכלל. תעשו המון כבוד למספר 12 – אבי כהן (הירושלמי!)

מאת רועי נעים

כהן, בן 55, נולד בירושלים והחל את קריירת המשחק שלו בקבוצת הנוער של בית"ר, אכן בתפקיד החלוץ. זמן קצר לאחר מכן כשעלה לבוגרים בתחילת שנות ה-80 כאשר הוא מלך שערי קבוצת הנוער, אליהו "לילו" עופר היה זה שתפקד אותו כמגן ימני בזכות יכולת הפריצה של כהן על הקו. המאמן האגדי דוביד שווייצר קיבע אותו סופית בעמדה זו. מהר מאוד החלטה זו התבררה כנכונה וכהן הפך להיות לאחד המגנים הטובים בתולדות מדינת ישראל.

במהלך עונת 1985 נפצע המגן/חלוץ בברכו והושבת עד תום העונה, ולאחר מכן נאלץ לעזוב את המועדון עקב תחרות קשה על חולצת ההרכב עם שלמה שירזי ודוד אזולאי. אחרי עונה אחת במכבי שעריים בה ירדה הקבוצה ליגה, חזר כהן ללבוש מנורה על החזה וקיבל את חולצת ההרכב ללא עוררין ותחרות. באותה עונה היה כהן בורג חשוב בזכייה ההיסטורית של המועדון באליפות המדינה וכבש באותה עונה 4 שערים לזכות בית"ר, במיוחד ייזכר לכהן שערו במספרת מול מכבי נתניה, אחד השערים היפים בתולדות המועדון.

באותה עונה קיבל גם את הזימון הנחשק לנבחרת ישראל. המאמן מיליינקו מיחיץ' היה זה שזימן אותו לראשונה למשחק מול צפון אירלנד. באותם רגעים זכה שחקן בית"ר לכינוי "הירושלמי" מאחר ובנבחרת שיחק גם אבי כהן ממכבי ת"א. מהר מאוד הוא קיבל גם את חולצת ההרכב בנבחרת ורגע השיא הגיע עם השער הנהדר שכבש במשחק הידידות מול נבחרת צרפת.

שנתיים לאחר מכן בתום עונת 88/89 זכה אבי כהן עם בית"ר בגביע המדינה לאחר שכבש צמד מדהים במשחק הגמר הכי מטורף שידע הכדורגל הישראלי בו ניצחה בית"ר את מכבי חיפה לאחר דו קרב פנדלים. מספר 12 בצהוב שחור כבש צמד באותו משחק, וחברו לקבוצה, מספר 8 אורי מלמילאן הוסיף את השלישי. המשחק הסתיים בתיקו 3:3 לאחר שער שוויון בשניות הסיום של עופר מזרחי, אך כהן וחבריו לו ויתרו עד הרגע האחרון והגביע החמישי במספר נסע כל הדרך לירושלים.

בתום אותה עונה עזבו הצמד כהן את מלמיליאן ליריבה המושבעת מכבי תל אביב וגם שם כיכב ולא נח לרגע. בעונת 91/92 בה זכתה מכבי באליפות, זכה כהן בתואר שחקן העונה. מתי בפעם האחרונה שמעתם על מגן ימני שזוכה בתואר הזה? גם אנחנו לא זוכרים.

בעונת 94/95 נאלץ אבי כהן לפרוש ממשחק פעיל עקב פציעה בגבו ובגיל 32 תלה את הנעליים.

קצת מספרים:

עונות בבית"ר: 9
משחקים במדי בית"ר: 169
שערים: 33
בישולים: 14
הופעות בנבחרת ישראל: 32
שערים במדי הנבחרת: 3
אז מה קורה וזה…

לפי המספרים שאני קורא פה, כל חלוץ בליגת העל היה קונה מספרים כאלה.
האמת שזה נכון. לפי מה שאנחנו רואים בליגה החלוצים באמת לא מגיעים לכמות הבקעות. אני היה לי סגנון משחק שהצטרפתי הרבה להתקפה והיה לי חוש שערים וניצלתי את זה לטובה. היה לי כושר גופני טוב מאוד אפשר להגיד, התאמנתי קשה בשביל להגיע לכושר גבוה וניצלתי את זה לטובה כדי לתמוך בקבוצה. ברוב הזמן שאני שיחקתי היינו קבוצת צמרת ושיחקתי בקבוצות התקפיות וזה גרם לזה שיכולתי להביא לידי ביטוי את חוש השערים שהיה לי. אני שמח שהבקעתי כמות כזאת של שערים.

ומה דעתך על בית"ר של היום?
אני חושב שבית"ר עוד לא מיצתה את הפוטנציאל שיש לה. יש קבוצה טובה והיא פשוט עוד לא באה לידי ביטוי. אני חושב שביתר צריכה להיות במקום הרבה יותר גבוה ועם קצת ביטחון הם יהיו למעלה. כשאין ביטחון להרבה שחקנים אז הם לא באים לידי ביטוי. חסר לבית"ר את השחקן שיעשה את השינוי, אפילו שחקן אחד שיקפיץ את בית"ר קצת יותר גבוה. אם זה יקרה אז בית"ר תהיה קבוצה טובה והיא תהיה בצמרת הגבוהה שם היא ראויה להיות. יש לה קהל גדול וזו קבוצה שמושכת קהל, עושה עניין והרבה צבע וזה המקום הטבעי שלה.

אפשר להגיד שהאליפות ב-86/87 זה הרגע הגדול שלך בקריירה?
כן. האליפות הראשונה של בית"ר שחיכו לה כל כך הרבה שנים. ואנחנו עוד כשהיינו ילדים זה היה החלום שלנו, לפחות שלי, כשאני אגיע לבוגרים ואני אזכה באליפות. ואני שמח שזאת הייתה גם האליפות הראשונה של בית"ר ושהייתה לי הזכות לזכות עם קבוצה גדולה, שחקנים גדולים, קהל גדול. זאת היסטוריה שלא תישכח לעולם.

איך הייתה החברות עם אורי ואלי באותה תקופה?
עם אלי שיחקתי כמה שנים טובות גם בנוער, גדלנו ביחד. עם אורי שיתפנו פעולה יוצאת מן הכלל. אני חושב שהיינו חברים טובים גם בקבוצה, גם בנבחרת. היו לנו שנים יפות ונעימות. אלה דברים שלא שוכחים כל כך מהר. זאת תקופה שכל שחקן היה רוצה להתברך בה. אני שמח שנפל בחלקי להיות בתקופה כזאת.

את רוב הקריירה העברת בימקא, מה דעתך על האצטדיונים כיום?
עם בית"ר שיחקתי בימקא, היום יש תנאים אחרים, זה לא מה שהיה לנו אז. אבל גם בימקא זאת חוויה אדירה ויוצאת מהכלל. היום התנאים שונים ואני חושב שזה רק יכול להקל על השחקנים. הם צריכים לבוא לידי ביטוי הרבה יותר עם התנאים האלה.

מה דעתך על בעיית המגנים שהכדורגל הישראלי סובל ממנו כבר המון שנים, במיוחד בנבחרת?
קשה מאוד להסביר את זה. יש בעיה וזה קצת מוזר, אני לא יודע להצביע למה בדיוק זה קורה. אני חושב שאני רואה מגנים משחקים וחסר להם הרבה מהיסודות של מגן. זה דבר שפוגם במשחק כי זה יסודות שאתה גדל עליהם וזה צריך להיות לך בנשמה, וברגע שאין לך את זה, זה פוגם במשחק שלך. צר לי שלא קמים לנו מגנים, כולם רוצים להיות חלוצים. כל ילד החלום שלו זה רשת וגולים והכסף. אבל הנה אתה רואה שאפשר לנצל את זה וגם להיות מגן וגם לתמוך בקבוצה וגם להבקיע שערים. אני שמח שהצלחתי ועשיתי את זה על הצד הטוב ביותר. אני מקווה שבאמת יגדלו שחקנים שיוכלו להיות מגנים ויוכלו לעזור גם לקבוצה וגם לנבחרת.

אתה היית סמל ירושלמי אדוק שגדל בבית חם, איך הרגיש לך המעבר ליריבה מתל אביב ששונה כל כך באופי מהמקום בו גדלת?
לפני באמת כל הזמן הזהירו אותי שאי אפשר להצליח מחוץ לבית"ר ובמיוחד לא במכבי תל אביב, ואני שמח שלפחות עבורי הסטיגמה הזאת לא קיימת. אני באתי למועדון גדול עם קהל גדול ואני שמח שהשתלבת שם. שחקן צריך להיות עם אופי של מצליחן ואם יש לך את האופי הזה אתה יכול לקחת אותו לכל מקום.

מה הרגע הכי מרגש שלך בקריירה?
גמר גביע המדינה נגד מכבי חיפה. זה באמת היה משחק גדול ומטורף שעובדה שגם אחרי כל כך הרבה שנים אנחנו מדברים עליו ומזכירים אותו בכל גמר שקיים. זכייה בגביע הזה, זה דבר שלא יישכח לעולם.

החגיגה המפורסמת שלך עם שני הידיים למעלה והאצבעות למעלה, מאיפה זה בא? משהו אינסטינקטיבי או מתוכנן?
זה דבר טבעי, קשה לתאר שמחה של הבקעת שער. אני רואה לפעמים שחקנים מבקיעים שער וכל כך מאופקים ואני לא מבין מה קורה. בשבילי זה היה הדבר הגדול ביותר שיכול להיות, כל שער זה היה עולם ומלואו, הייתי כל כך שמח ויצא לי בצורה ספונטנית לעשות את זה והמשכתי ככה וזה דבר שנשאר איתי למשך שנים.

איזה שער אתה הכי אוהב או מתחבר?
היו לי באמת הרבה שערים יפים, אבל היה שער נגד מכבי נתניה בעונת האליפות שהתחלתי את המהלך עם מלמיליאן מתחילת המגרש ועד סופו והלכתי מהבלמים ועד השוער והבקעתי שער. זה היה אחד השערים היפים שלי אחרי מהלך של כדורגל. אבל השער החשוב ביותר זה השערים בגמר.

מה דעתך על הקהל של בית"ר היום?
קהל מדהים, לא כל קבוצה יכולה לזכות בקהל כזה אוהב. חבל שלפעמים יש אנשים שלא נראה לי שהם אוהדי בית"ר ומבינים את בית"ר ואז הם מקלקלים לקבוצה שלמה ולקהל גדול. זה חבל מאוד שהם באים להפריע ולא לעודד, זה חורה ולאנשים כאלה אין מקום במגרשים, אני לא קורא להם אוהדי בית"ר. זה לא הקהל של בית"ר. הקהל ברוב רובו הוא אוהב ותומך. יש הבדל בין הקהלים של אז והיום. אז היה הזדהות עם הירושלמים, היה יותר קירבה של הקהל והתחברות לשחקנים. היום עם הכדורגל המודרני מתחלפים כל כמה חודשים השחקנים וצריך לאהוב מחדש כל שחקן אז יש קצת ריחוק. בכל זאת, הקהל של בית"ר אוהב את בית"ר, אוהב את המנורה, והוא ירדוף אחריה לכל מקום ויאהב אותה, ברוב רובו הוא קהל נהדר שתמיד אהבתי ותמיד אוהב אותו, והייתי חלק ממנו.

ראיתי שחזרת בתשובה, מאיפה זה נבע פתאום?
גם כשהייתי שחקן השתדלתי לשמור על מה שאפשר, אם זה לשמור את השבת, מבחינת קידוש וכו'. ואם זה להניח תפילין ואם זה אוכל כשר בנבחרות ובקבוצות כך שבאתי עם רקע כזה גם מהבית, ובסופו של דבר זה חוזר וכשאתה רוצה לגדל משפחה וילדים אז זו האמת.

אז מה דעתך על סוגיית ביטול הכדורגל בשבת?
הלוואי וזה יעבור לימי חול, לפחות ככה הם ירוויחו עוד הרבה שחקנים שהם שומרי שבת וגם היו יכולים להרוויח גם אותנו בתור מאמנים ויועצים שיכלו להועיל לכדורגל. אני בכל אופן חסר לי הכדורגל, אני מאוד אוהב את הכדורגל. בימי חול אני מגיע לפעמים.

ולשאלה החשובה ביותר: בית"ר או מכבי?
תראה, גדלתי בירושלים כך שבאופן טבעי אני ירושלמי אבל היו לי שנים טובות ויפות גם במכבי ת"א ואני אוהב גם אותם אז אני מאחל גם להם בהצלחה אבל לא שוכחים איפה אתה גדל. שתי הקבוצות זקוקות לנקודות.

מתרגש מהמחווה?
זה דבר יפה והיה צריך לקרות הרבה זמן. טוב שזה קורה.

IMG_6284