עושים כבוד לשחקני עבר – חיים אזולאי

עושים כבוד לשחקני עבר – חיים אזולאי

כתב: bfc_editor


 

השבוע בפינתנו עושים כבוד לשחקני העבר לציון 80 שנה למועדון,

בחרנו ללכת קצת אחורה בזמן לשנות ה-60-70 ולתת את הכבוד הראוי לאימת השוערים של אותם ימים: מספר 11 – חיים אזולאי

 

מאת: רועי נעים

 

חיים אזולאי, אח של קפטן בית"ר בעונת האליפות בשנת 1986/7, חנן אזולאי, תפקד כחלוץ והיה ידוע במשחק ראש מצוין וכיבוש שערים בדקות קריטיות של המשחק.

בעונת 1962/63, עונה בה בית"ר שיחקה בליגה השנייה, עלה אזולאי לקבוצה הבוגרת כשהוא רק בן 17.
את שער הבכורה שלו בבוגרים כבש במשחק נגד הפועל לוד.

 

מהשכונה לבוגרים

"אודי רובוביץ' ואני היינו יחד בבית הספר "אורט" והוא ראה שאני משחק טוב ואמר לי בוא תשחק בבית"ר" מספר אזולאי לאתר הרשמי, וממשיך "בסביבות גיל 17 התחלתי לשחק בבית"ר, ישר מהשכונה לבוגרים. אחרי שבוע שיחקתי בהרכב הראשון במשחק ידידות נגד הפועל חדרה."

 

חיים היה הראשון מבין חמשת האחים ששיחק בבית"ר, שושלת שלאחריה הצטרפו גם חמישה אחיינים.

"אני רוצה שתדע שאנחנו חמישה אחים שיחקנו בבית"ר ירושלים וחמישה אחיינים, תומר וארז היו המפורסמים מביניהם. גם הבן שלי הגדול רונן שיחק אצל אליהו עופר בבוגרים בתקופה של אוחנה ומלמיליאן."

 

כך עילפתי את הנשיא לעתיד פעמיים

אחד המשחקים הבולטים בקריירה של החלוץ האימתני היה בעונת 1967 (עונת הכדורגל הכפולה בה שיחקה בית"ר בליגה השנייה) כאשר בית"ר, השנייה בטבלה, התארחה אצל הראשונה מכבי רמת עמידר. על סף המחצית כבשה בית"ר את הראשון שלה. למחצית השנייה עלתה ו"הרגה" את המשחק. אזולאי קנה את עולמו כאשר במצב של 1:0 לבית"רים כבש צמד מרהיב תוך זמן קצר והעלה את בית"ר ל-3:0 משכנע. המשחק הסתיים בתבוסה 4:0.

"בשנה של העלייה הייתה הקפאה של הליגות, רמת עמידר ובית"ר ירושלים היו מועמדות לעלייה והמקום השלישי היו במרחק 15 נקודות ממנו. בינינו אני יכול להגיד היום שהם היו שחקנים הרבה יותר טובים מאתנו. ירדנו למחצית ביתרון של 1:0 אחרי פנדל מוצלח של בן דוד. רובי ריבלין רץ לשחקנים וצעק עלינו: "אתם לא משחקים בכלל, קיבלתם את הפנדל הזה בטעות, תעשו את ה-2:0, ואולי הם ישוו". בחצי השני הם לחצו אותנו וישבו לנו על השער, קורות, משקופים, הגול שלהם היה באוויר. שאול המלך שלח לי כדור ובדקה ה-78 עשיתי 2:0, במהלך הבעיטה אני רואה את רובי ריבלין מתעלף. משמחה, לא מכאבים." נזכר אזולאי ולא עוצר את הדיבור. "אחר כך שוב חטפתי את הכדור, עברתי שני שחקנים ומ-30 מטר בעטתי ברגל שמאל לפינה, 3:0. רובי התעורר בדיוק, ראה שזה גול והתעלף עוד פעם. אז היום אני אומר: מי אילף נשיא מדינה תוך שתי דקות פעמיים?"

 

הגול בדרבי שגרם לי להפסיד 20 מיליון לירות

הופעה נוספת ובלתי נשכחת של חיים אזולאי הייתה בדרבי הירושלמי היוקרתי של עונת 70/71. במשחק שנערך בקטמון עלתה דווקא הפועל ליתרון במחצית הראשונה משער של בן רימוז', אך במחצית השנייה לקח מספר 11 את העניינים לרגלים והפך את התוצאה עם שער אחד בנגיחה ושער נוסף בדקות הסיום עם בעיטה חדה לחיבורים.

 

"תשמע את הסיפור: אני ואברם לוי חברים טובים, עד היום. יום אחד אנחנו ממלאים טוטו, הפועל ירושלים אז עלו עלינו בכמה דרגות. אברם שם בטופס 2, בית"ר בליינד, אני קרעתי לו את הטופס ושמתי בפח. חשבתי שהוא משוגע. כתבתי 1 והוא הוסיף X. אמרתי יאללה אולי גם ייצא תיקו. דקה 45 ג'אנו לא נגע בבן רימוז' אבל אשכנזי שרק לפנדל. בן רימוז' כבש, השופט שרק למחצית וההוא רץ להקניט את הקהל. במחצית השנייה ארצי בן יעקב הרים לי כדור נייח לפינה הרחוקה, רצתי והגעתי לכדור ועם ניתור גדול נגחתי לפינה הרחוקה ועשיתי 1:1. בקיצור ההם לוחצים אותנו, בדקה ה-87 באתי לשופט אמרתי לו 'תשרוק, רק לך יש שעון פה אף אחד לא ישים לב', פתאום קיבלתי את הכדור 35 מטר מהשער, אמרתי לעצמי 'קיבינימט אם אני אבעט אותו אחרי החומה ועד שיביאו את הכדור, ייגמר המשחק.' בעטתי שפיץ ובגלל שהכדור היה רטוב וכבד מהגשם הוא נחת בתוך החיבורים, 2:1. שבוע שלישי שלא חילקו את הפרס בטוטו, הפסדנו 20 מיליון לירות. יכולתי לקנות 70 בתים באותה תקופה. אם היו אומרים לי שכל הטופס שלי נכון אני תופס את הכדור בחצי, לוקח אותו עד השוער שלי ועושה גול עצמי מחמישה מטרים"

 

חיים אזולאי מתגאה בעיקר במשחק הראש הנדיר שלו: "מתוך 80 שערים יש לי בערך 45 שערים בראש. סטלמך הגדול לא נראה לי הבקיע ככה. עד היום אני חושב שאין שחקנים שהבקיעו בכל הקריירה שלהם 40-50 גולים בראש, היה לי ניתור לא נורמלי. אצלנו כשהיה קרן הקהל התלהב כאילו זה פנדל כי ידעו שאם הכדור יגיע לראש שלי זה גול"

 

קצת מספרים:

עונות במדי בית"ר: 10

הופעות במדי בית"ר: 180

גולים: 80 (מתוכם 45 בראש)

 

אזולאי פרש ממשחק פעיל בעונת 1972/73 כאשר שבר את רגלו במשחק מול מכבי נתניה.

נכון להיום ממוקם החלוץ הירושלמי במקום התשיעי בטבלת הכיבושים של בית"ר בכל הזמנים.

לאורך רוב הקריירה נשא על גבו את המספר 11, אותה ירש מהחלוץ יוסף סיאני. לימים הגיע המספר הזה לחלוץ אגדי אחר במועדון.

בעונת 73/74, עונה אחת לאחר הפרישה, כיהן אזולאי כמנהל הקבוצה ובמשחקים מעטים אף שימש כממלא מקומו של המאמן מישל פורטל שפוטר באותה עונה.

 

 

אתה עוקב אחרי הקבוצה העונה?

עוקב בתקשורת, עיתונים וטלוויזיה. אני אהבתי מאוד לשחק כדורגל, אז קצת קשה לי לראות. כשאני רואה שחקן שבא משמונה מטר ומפספס מול שער פתוח או מפספס נגיחה מקרוב, אני מתעצבן אז הפסקתי ללכת.

 

מי השחקן האהוב עליך בסגל היום?

עידן ורד שחקן טוב, גם איינבינדר. קלטינס בחור צעיר ונחמד, רואים שתהיה לו דרך יפה, יכול להיות שהוא יתקדם, בוא נראה במשך השנים, הוא רק בהתחלה אבל שחקן לא רע בכלל.

 

מה איתך כיום?

לפני שלוש שנים יצאתי לפנסיה אחרי שעבדתי 47 שנים בחברת הגיחון. התחתנתי בגיל צעיר ולא הייתי עם המשפחה בשישי שבת בגלל הכדורגל. אחרי הפציעה הבנתי כמה זה חסר לי. היום אני יותר עם הנכדים כי עם הילדים שלי לא נהניתי אז עם הנכדים שלי לפחות אני נהנה.

 

מילה לראשי המועדון על המחווה?

באופן כללי כל הכבוד להם על הכבוד שהם עושים לשחקנים. מה שיש לי לאחל לכל החברים שלי הוותיקים זה בריאות טובה וחיים ארוכים, ולקבוצה שלנו ולמאמן מאחל הצלחה ושיגיעו כמה שיותר למעלה.

חיים אזולאי לאתר